תוספות

איילה ישראל, בצלאל

תוספות הבנייה כאלטרנטיבה להתחדשות עירונית מקומית בשכונת ג׳סי כהן. שכונת ג’סי כהן הינה שכונה בעלת מרקם אנושי הטרוגני, לצד תכנון הומוגני ואנונימי של מבני השיכונים הציבוריים. בתוך מרחב זה צמחו חריגות בנייה – מרחבים ספונטניים, המפריטים את המרחב המשותף שסביב השיכון לכדי בית.

הפרויקט מציע אלטרנטיבה למסלולי ההתחדשות העירונית ע”י שימוש בפרקטיקת תוספות הבנייה הרווחת בשכונת ג’סי כהן. מסלול זה המבוסס על אינטליגנציה מקומית, הופך את השיכון למחולל ההתחדשות ע”י הפיכת הדיירים לחלק מהפתרון ונותן ערך לבעיות המקומיות. מבט חקרני כלפי התופעה חושף מגוון עשיר של תצורות, פתרונות ושימושים המעניקים ייחודיות וזהות לשיכון ומעדכנים סדר פוליטי כפוי על-ידי אינטליגנציה מקומית.

השכונה הסובלת מתדמית שלילית של פשע ומצוקה, נמצאת בתהליך התחדשות עירונית המייצר פוטנציאל לשינוי השכונה לצד חשש ממחיקת אופייה הייחודי. הפרויקט מציע דרך להצרין (to formalize) את המערכת הכאוטית הקיימת באמצעות שימוש בתורת המשחקים, ובעזרתה לעצב תרחישים דינמיים של התרחבות והוספה המביאים בחשבון את מאווייהם וצרכיהם של המוסיפים ושכניהם גם יחד. ע”י הפיכת מערכת התוספות הקיימת לאסטרטגיה תכנונית כוללנית ארוכת-טווח, מציע הפרויקט פתרון אלטרנטיבי להתחדשות עירונית, תוך הפיכת השיכון למחולל התחדשות המעודד את הדייר להשתתף במרחב ולהפוך לדייר-יזם.