אי־שימור

הפרויקט משתמש בתהליך השימור ככלי ביקורתי-מרחבי המתמודד עם מורשת הנחשבת לא-ראויה ובכך מערער על הנבחר לזיכרון ולשכחה. לשימור המורשת הבנויה תפקיד מרכזי ביצירת הזהות של חברה ומקום. גישת השימור האקספרימנטלי מטילה ספק בשימור כתהליך בירוקרטי ממוסד ומשמרת אובייקטים שלרוב לא נתפסים כראויים להגנה.

הפרויקט מתמקד בשכונת קריית-אליעזר שבחיפה וחושף את קיומה של תשתית דלק פעילה, בדיוק מתחת לתוואי הציר ההיסטורי לשימור של "שדרות המגינים". הבחירה בצינור הדלק כאובייקט היסטורי לשימור הופכת אותו למונומנט ומשנה את האופן שבו המרחב נחווה ונתפש. באמצעות תכנון מערכת פרוגרמתית ציבורית חפורה משבש הפרויקט את הנרטיב ההיסטורי המוכר ומערער על תהליך השימור הממוסד.