קיבוץ מחדש: תכנון בארבע מערכות

בארי, קיבוץ מולדתי, נגלה לי כמקום שהרכבו האידיאולוגי והמרחבי מוטל בספק. על סף הפרטה, בין עבר בלתי-ישים לעתיד מנוכר, הרגע הנוכחי מתאפיין באי-ודאות ועמימות אונטולוגית – משבר זהות.

כחוקר בן המקום, סובייקטיבי ואובייקטיבי בו-זמנית, פעלתי עם סוגי הידע השונים שעמדו לרשותי – שיחות וזכרונות, פוטוגרמטריה ושרטוטים – באמצעותם יצרתי חתך דרך לב הקיבוץ: רשת החפצים, החומרים והסיפורים השזורים בתוכם.

פיתחתי ארבע מערכות תכנוניות בכוונה לנסח מחדש היבטים מהותיים בשלד הרעיוני והחומרי עליו מושתת המקום. כך שאלתי, כיצד ניתן לחשוב מחדש את מוסדותיו ועתידיהם האפשריים? מהם ההקשרים שטרם נטוו? וכיצד יתהווה, אם יטמיע את הספק בעצם פעולתו ויתברר כמרחב של שאלה, היעשות וחיפוש מתמשך.