כיסוי הגוף והחיים

הפרויקט לוקח את מערכת המים העתיקה, המהווה כלי לדיכוי התפתחות המרחב והחברה הפלסטינית בירושלים, ומייצר באמצעותה תשתית תרבותית, חברתית ומחאתית המבטיחה את עצמאותם הכלכלית והרווית הצמא של ילידי המקום.

ליאן סלאמה

הטכניון- המכון הטכנולוגי לישראל

מנגנון התכנון הישראלי מדכא את התפתחות הכלכלה, החברה והמגורים של התושבים הפלסטינים בעיר העתיקה של ירושלים (שאינם נחשבים לאזרחים) על ידי מנגנוני הפעלת כוח ויצור ידע. באמצעות שימור הארכיאולוגיה של מערכת המים העתיקה, פיקוח על התנועה, והרחבת ההתיישבות; ישראל יוצרת את דמיונה הלאומי, ידע הקובע את הפעולות האפשריות במרחב, וידע היסטורי המוחק את עבר ילידי המקום ומאלץ את הרחקתם ממקור פרנסתם. 

ההתערבות, המושרשת בידע מקומי, מציעה תשתית עירונית לא רציפה שמשתמשת בבארות בלתי נגישות לציבור ויוצרת סביבן ניהול אוטונומי מחודש למשאב המים, תעשייה קולקטיבית ליצור טקסטיל, ופונקציות תרבותיות ללמידה והכשרה; לשם הבטחת עצמאותם הכלכלית והרווית צימאונם של ילידי המקום בעתיד.

לחץ כאן לפוסטר הדיגיטלי