מרבע קילומטר לרובע קילומטר

מרבע קילומטר לרובע קילומטר – יצירת פסיפס מרקמי חדש המזמן עושר טיפולוגי סביב מבנה אייקוני, תוך מתן פרשנות מחודשת למרחב האורבני המדברי.
העיר באר שבע מזוהה כבירת האדריכלות הברוטליסטית, ואפשר למצוא בה ריכוזים רבים של מבנים בסגנון זה, בעיקר בשכונות הוותיקות המשוועות להתחדשות עירונית.

כילידת העיר, עניין אותי לחקור את מאפייני הסגנון והתפיסה הרעיונית אשר הולידה אדריכלות זו ולחפש הזדמנות למיצובם ולשילובם באופן הרלוונטי לשינויים האורבניים והחברתיים המתחוללים בעיר המתפתחת, מבלי לבטל את התפיסה והאידיאולוגיה החברתית שעמדו מאחוריהם בשלב הקמתם.
האתר המזוהה ביותר עם הסגנון הברוטליסטי בעיר הוא הניסוי האדריכלי שבוצע בשנות החמישים של המאה הקודמת בשכונה ה' בבאר שבע – ניסוי ייחודי וחשוב בתולדות יישוב המדינה והנגב. בין שיכוני השטיח לבלוק רבע הקילומטר נוצרים יחסי גומלין שאינם מממשים את החזון שייעדו להם, בעוד שהסוגיות שבהן דן הניסוי, ממשיכות להיות רלוונטיות גם בימינו. ממדיי בלוק רבע הקילומטר, מיקומו במנותק מן השכונה סביבו, הדומיננטיות של המבנה האייקוני והפרוגרמה שהבניין משרת, כולם כאחד מגלמים את האידיאולוגיה הסוציאליסטית, המבטלת את ייחודו של האינדיבידואל בחברה – אידיאולוגיה שאומצה על ידי המדינה בתקופת יישוב הארץ.

הפרויקט מבקש להתאים ולתכנן את סביבת המבנה לגישות תכנון רלוונטיות לעת הנוכחית – שבה האדם נמצא במרכז וחופשי לבחור בעצמו את סביבת מגוריו ואורח חייו, ובכך לתת לבניין הקשר חדש, תוך התייחסות לשינויים החברתיים־כלכליים ולהיבטים האקלימיים בנגב. השפה התכנונית מתייחסת לשלושה ממדים של שינוי במרחב הציבורי. הראשון, היפוך תפקידים – הפיכתו של בלוק רבע הקילומטר למרחב ציבורי משותף שמשמש כעוגן מרכזי בשכונה, בעל פרוגרמות מגוונות המשרתות את הקהילה. השני, הטמעת המבנה האייקוני בבנייה מרקמית מגוונת של מגורים ומבני ציבור, תוך ניצול שטחים ריקים ועזובים שנותרו סביב המבנה. האחרון, שמירה על רציפות התנועה במרחב הציבורי, כך שהבלוק משמש כעוגן קהילתי רב־שימושי, כעורק תנועה מרכזי וכגשר המחבר את הרצף השכונתי.

בהקשר המחודש, המבנה מאחה את הקרע שבין חלקי הניסוי שנותרו בשכונה ללא זהות למרקם האורבני, ובכך מציב מחדש את מרכזיותו במארג העירוני השלם.