עזהישראל

הפרויקט נולד מתוך נקודת התבוננות אישית על המצב בגבול עזה. כתושבת עוטף עזה בפרויקט זה הצעתי מימוש של מרחב חדש בגבול עזה–ישראל.
בפרויקט אני מבקשת לייצר גבול כמרחב מאפשר ולא כמעבר מגביל. הפרויקט מציע גבול מסוג אחר – שטח מפורז שאינו שטח הפקר, אלא מרחב המנקז פעילות משותפת. תחום ההתערבות מתמקד ב- 9 ק"מ לאורך הגבול הצפוני.

הפרויקט מציע תכנון פלטפורמה מרחבית על הגבול, המאפשרת תשתיות לשיתופי פעולה בין שני הצדדים לצורך מטרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. המרחב יכלול אזורי תיירות, חקלאות, חינוך, תעסוקה, תעשיה, פנאי ועוד, בכדי לייצר אינטראקציה בין שתי האוכלוסיות, כמנוע לשינוי ולשאיפה לאפשר מציאות חדשה לאזור. כיום, המציאות באזור רק הולכת ומדרדרת. הפתרונות שהוצעו עד כה לא מומשו ולא הציעו התערבות על בגבול עצמו אלא התנתקו ממנו, כדוגמת ההצעה להקמת אי מלאכותי בים. מתוך כך, מציע הפרויקט חשיבה מחודשת על מרחב הגבול ושם דגש על האינטראקציה בין שתי האוכלוסיות לשם יצירת אזור מפורז חדש.

ההצעה נבחנה באזור התמקדות הסמוך למעבר גבול ארז. המרחב החקלאי משמש כמתווך וכפלטפורמה מרחבית שמבוטאת בשפה אדריכלית ונופית חדשה, שמטרתה לייצר מגוון סיטואציות במרחב המפורז החדש ולאפשר אינטראקציה בונה בין שתי האוכלוסיות. הדגש בתכנון היה על המרחב כמגשר – יצירת מערכת מרחבית המייצרת אפשרויות לשיתופי הפעולה השונים במרחב.