אני | עיר

בעולם שבו הכל חזרתי ומשוכפל והעיר מאבדת את זהותה, האם יש מקום לביטוי של האדם הפרטי במרחב הציבורי?

"המרחב הישראלי" מראשיתו עשוי מיחידות בניינים אנונימיים, חזרתיים ומשוכפלים המייצרים מרחבים רדודים ודלים כביטוי לכוחות השוק הדורסניים, חסרי זהות אישית, אנושית או מקומית. כבני אדם, אנו שונים זה מזה בכל היבטי החיים, אולם כשזה מגיע לתכנון הבית, כיצד יתכן שכולנו חיים באותו מבנה דירה, עם אותם החלונות ואותה המרפסת?

פרויקט אני | עיר מציע אפשרות לאדם להתרחב מעבר לגבולות "הקופסה" החזרתית שבה הוא גר, ולשאול כיצד הוא רוצה לגור בעולם, מה הביטוי שלו במרחב וכיצד הופך הביטוי שלו לחלק ביצירת זהות המקומית.